תקציב משרד התחבורה תיק מספר 459 לאן הלכו 45.56 מיליארד ש"ח?
בעשור האחרון תקציב המשרד גדל ב-204%. ההרוגים בכבישים גדלו ב-29%. משהו פה לא מסתדר.
בעשור האחרון, תקציב המשרד גדל בקצב מסחרר — אבל גם מספר ההרוגים. הנה שני המספרים זה לצד זה.
רגע — האם 459 הרוגים זה בכלל הרבה?
תלמיד חכם ישאל: למה להשקיע מיליארדים בבעיה שפוגעת ב-0.005% מהאוכלוסייה? התשובה: 459 הוא רק קצה הקרחון. הנה התמונה השלמה של הנזק השנתי:
בכבישים
(שיא של 20 שנה)
בתאונות
אוויר בערים
איפה משרד התחבורה בכלל מתמקם?
תקציב המדינה ל-2026 הוא 699 מיליארד ש"ח. ככה הוא מתחלק בין המשרדים העיקריים. לחצו על כל פלח לראות פרטים — ובמיוחד על הזהוב.
השאלה: לאן הולכים כל ה-45 מיליארד? נחקור בשלב 3.
הפרדוקס
בעשור האחרון תקציב משרד התחבורה בישראל גדל ב-204%. במדינות אחרות באירופה, התקציבים גדלו ב-17% בממוצע.
אצלן ההרוגים ירדו ב-17%. אצלנו עלו ב-29%. מה הן עושות שאנחנו לא — או מה אנחנו עושים שהן לא?
מה באמת קורה
בכבישים?
לפני שאנחנו מחפשים את הכסף — צריך להבין את מצב הבעיה. כמה אנשים נהרגים? המצב משתפר או מתדרדר? איך זה נראה לעומת העולם?
בעשור האחרון, מספר ההרוגים בכבישי ישראל...
בשנת 2025 נהרגו 459 בני אדם בכבישי ישראל — שיא של 20 שנה. בדיוק כשהעולם מצליח להוריד את המספרים — בישראל הם עולים.
במדינות EU בעשור
שוודיה: 20 · לוקסמבורג: 23
מה הן עושות —
ואיך זה עזר?
אם ישראל בעלייה — והעולם בירידה — מה בדיוק הן עושות שאנחנו לא? הנה ארבעת הצעדים המוכחים מחקרית שמדינות מובילות בבטיחות בדרכים נוקטות:
4 הפעולות שמדינות מצליחות מקצות אליהן תקציב
שאלה
רגע — איפה הקמפיינים הפרסומיים בטלוויזיה? הם לא ברשימה. כי הם לא בין הפעולות שהוכחו כמורידות הרוגים.
ועדיין — בישראל הם הכלי המרכזי שמשרד הבטיחות בדרכים משתמש בו. למה?
לאן הולך ה-45 מיליארד?
זה לב החקירה. 10 סעיפי תקציב — 10 חשודים פוטנציאליים. תפקידך לעבור על כל אחד, לחשוף את הראיות, ולקבל החלטה: חשוד או תקין?
🕵️ הוראות לחוקר/ת
לפנייך 10 סעיפים תקציביים חשודים. על כל סעיף — פתח את התיק (לחיצה), קרא את הראיות, וקבל החלטה: 🚨 חשוד או ✅ תקין.
מה זה חשוד? כל סעיף שבו הקצאת התקציב לא משרתת את הירידה בהרוגים:
🔻 כסף שצריך — ולא ניתן (פעולה מוכחת — בלי תקציב)
🔻 כסף שניתן — אבל מבוזבז (תקציב גדול, לא משיג מטרה)
🔻 כסף שניתן למקום הלא נכון (השקעה בנקודות לא מסוכנות)
תקציב משרד התחבורה · 2026
אבל הנה הפלא: מחירי הנסיעה לציבור הרגיל זינקו ב-45% מ-2022 (מ-5.5 ל-8 שקלים לנסיעה). הסבסוד הוסט לאוכלוסיות ספציפיות (אזרחים ותיקים בחינם, חיילים, חיילים משוחררים), בעוד שמשק הבית של החמישון התחתון משלם יותר מהכנסתו על תחבורה ציבורית.
וגם הכי חשוב: מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית גדל בעשור רק ב-32%. כלומר — אנשים חדשים פשוט לא בחרו לעבור לתח"צ, למרות הסבסוד הענק. כסף עצום נשפך — אבל לא משיג את מטרתו. אז למי בעצם משרת הסבסוד הזה?
השאלה היא לא רק כמה כסף, אלא איפה: הכסף הולך לבניית כבישים חדשים באזורים שבהם מעט תאונות, מעט תושבים, ולא מסוכן במיוחד — במקום לתקן צמתים מסוכנים מאוד בערים שבהם 60% מהתאונות הקטלניות מתרחשות.
במילים פשוטות: השקעה בנקודות לא מסוכנות, והפקרה של המסוכנות.
סגנית ראש עיריית ת"א מתחה ביקורת חריפה: "התקציבים יוסבו לקמפיינים. בהיעדר עשייה נותר רק לנסות לשטוף את המוח כדי להעניק אשליית עשייה."
מצאת מה הולך לאן
ומה לא.
הנה הטבלה הסופית. השוואה ישירה: ארבע הפעולות שמדינות מובילות משקיעות בהן — מול ההקצאה בתקציב הישראלי.
פתרון התעלומה
הכסף בישראל לא מוקצה למה שעובד. ארבע הפעולות שמוכחות מחקרית כמפחיתות תאונות — בישראל מקבלות אפס, מינימלי, או בוטלו לחלוטין ב-2025.
גם הסעיף הגדול ביותר (16.8 מיליארד לסבסוד תחבורה ציבורית) לא משרת את מטרותיו: מחירי הנסיעה זינקו 45%, הסבסוד הוסט מהנוסע הרגיל לקבוצות ספציפיות, ואנשים חדשים פשוט לא בחרו לעבור לתחבורה ציבורית למרות הסבסוד הענק.
במקום זה, רוב התקציב הייעודי לבטיחות הולך ל-קמפיינים פרסומיים בטלוויזיה — פעולה שלא נמצאת ברשימת הצעדים שמדינות מצליחות נוקטות.
זאת לא רשלנות. זו בחירה תקציבית. ההרוגים בכבישים הם תוצאה צפויה של איך מחולק תקציב משרד התחבורה.
"תיקנו"? לא ממש.
בלחץ ציבורי בעקבות 459 ההרוגים, הממשלה אישרה ב-2026 תוספת של 350 מיליון ש"ח לתוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים. תקציב הרלב"ד גדל פי כמעט 7.
אבל שלוש שאלות לפני שמתלהבים:
המסקנה זהה: גם כשמוסיפים כסף — הוא לא מגיע למה שעובד. התעלומה ממשיכה — בעוצמה גדולה יותר.
בדוק את זה בעצמך
יצאת מהחקירה עם שיטה: בודקים מה ההצעות המוכחות בעולם — ואז בודקים אם מקצים להן תקציב בארץ. הנה תרחיש חדש. לא קשור לתחבורה. אותה שיטה.
המשרד הכריז על "צעד היסטורי במאבק בהשמנת ילדים" — קמפיין טלוויזיוני, סרטונים ברשתות, פרזנטור מפורסם, ושיתופי פעולה עם משפיענים. שיעור ההשמנה בילדים בישראל: 26% — מהגבוהים ב-OECD.
"תוכנית" ≠ "פתרון"
ממשלה שמקצה תקציב לקמפיין על בעיה — לא בהכרח פותרת אותה.
לפעמים הקמפיין עצמו הוא הראיה לכך שלא עושים שום דבר אחר.
השיטה שלמדת פשוטה: בודקים מה עובד במדינות אחרות, ואז
בודקים אם משקיעים בזה בארץ. ההפרש — הוא הסיפור.
תפעיל את השיטה. תדרוש תשובות.
מקורות החקירה
- מפתח התקציב · סעיפים 40, 40.53.01, C331 · next.obudget.org
- דוח מבקר המדינה · אוקטובר 2025 · "פרויקטים תחבורתיים" · mevaker.gov.il
- IRTAD / OECD Road Safety Annual Report · 2025
- European Transport Safety Council (ETSC) · Road Safety Index 2024
- אור ירוק · דוח סיכום 2025 · oryarok.org.il
- פרופ' יעקב שיינין · המנכ"ל הראשון של הרלב"ד · ynet יולי 2021
- ynet, כלכליסט, גלובס, דבר, TheMarker · 2021-2026 · סיקור תקציב התחבורה
- מרכז המחקר של הכנסת · רפורמת "צדק תחבורתי" · מאי 2025
- החלטת ממשלה · 1.075 מיליארד לתשתית כבישים · 2026-2028